ברטנורא על משנה עירובין ז׳:ד׳

« ברטנורא על משנה עירובין ז׳:ג׳ ברטנורא על משנה עירובין ז׳:ה׳ »

4 נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכֵן שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

פירוש ברטנורא על משנה עירובין ז׳:ד׳

4 נָתַן עָלָיו נֶסֶר. מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ כְּעֵין גֶּשֶׁר, הָוֵי כְּמוֹ פֶּתַח:

5 שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת. כְּמִין תִּקְרָה בּוֹלֶטֶת מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד עַל רְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָתַן נֶסֶר רָחָב אַרְבָּעָה מִזּוֹ לְזוֹ, הָוֵי נַמִּי פֶּתַח:

6 פָּחוֹת מִכָּאן. שֶׁאֵין הַנֶּסֶר רָחָב אַרְבָּעָה, אָדָם יָרֵא לַעֲבֹר עָלָיו וְלֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:

« ברטנורא על משנה עירובין ז׳:ג׳ ברטנורא על משנה עירובין ז׳:ה׳ »